גזר דין בתיק ת"פ 3212-01-11

1.         ביום 3.1.11 הוגש כתב אישום נגד הנאשם אשר ייחס לו באישום הראשון עבירות של קשירת קשר לפשע ושוד בנסיבות מחמירות ובאישום השני עבירות דומות.

            תחילה כפר הנאשם בכתב האישום ואף העלה טענת אליבי באשר למיוחס לו באישום הראשון.

ביום 14.2.11, ובטרם שמיעת ראיות בתיק, הודיעו ב"כ הצדדים על הסדר טיעון, בגדרו חזר בו הנאשם מכפירתו והודה בכתב אישום מתוקן (ת/1). על פי הסדר הטיעון, תעתור המאשימה למאסר בפועל של שנה וחצי ואילו ב"כ הנאשם יטען כמיטב הבנתו וזאת לאחר שיוגש תסקיר בעניינו של הנאשם. בנוסף, המאשימה תעתור לרכיבי ענישה נלווים (מאסר על תנאי, קנס ופיצוי).

על סמך הודאתו של הנאשם בכתב האישום המתוקן (ת/1), הוא הורשע בגניבה, עבירה לפי סעיף 383 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"), בגין האישום הראשון וכן הורשע בקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין ודרישת נכס באיומים, עבירה לפי סעיף 404 סיפא לחוק העונשין, בגין האישום השני.

2.         על פי התמונה העולה מהאישום הראשון:

ביום 19.12.10 בשעה 22:50 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם יחד עם עוד שלושה אשר זהותם אינה ידועה למאשימה (להלן: " החבורה"); הנאשם פנה למתלונן, ציון קדוש (להלן: " המתלונן"), הבעלים של קיוסק הסמוך לחניון מלון קיסר בטבריה, ואמר לו "אתה רוצה להתפרנס?" מיד לאחר מכן, פנה מי מהחבורה ודרש מן המתלונן 4 חבילות סיגריות מסוג "מלבורו"; המתלונן מסר לידיו את הסיגריות. בסמוך לאחר מכן, לקח אחד מן החבורה בקבוק אלכוהול מסוג "פינלנדיה". הנאשם והחבורה לא שילמו תמורה בעד הטובין. לאחר שהמתלונן דרש את התמורה, אמר אחד מן החבורה למתלונן "תגיד תודה שאני לוקח ממך"; הנאשם והחבורה עזבו את המקום.

במעשיו המתוארים גנב הנאשם יחד עם אחרים סיגריות ואלכוהול.

על פי התמונה העולה מהאישום השני:

ביום 25.12.10 בשעה 00:00 או בסמוך לכך, הגיע הנאשם שנית לקיוסק יחד עם סוהייב זרייקי (להלן: " זרייקי"), ועוד שניים אשר זהותם אינה ידועה למאשימה (להלן: " החבורה"), כשהוא מצויד בסכין יפנית (להלן: " הסכין"). הנאשם דרש מן אייל קדוש (להלן: " אייל"), בנו של המתלונן באישום הראשון, כי ימכור להם אלכוהול בניגוד לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח - 1968, האוסר על מכירה ואספקה של משקאות משכרים בין השעות 23:00 ועד לשעה 06:00, ואייל סרב. זרייקי לקח בקבוק מים מינרלים וסרב לשלם תמורתו. הנאשם וזרייקי דרשו מאייל כי ימכרו לידם 4 בקבוקי בירה מסוג "קלסברג". לאור סרובו של אייל, שלף זרייקי סכין יפנית שהחזיק ברשותו וגם הנאשם שלף סכין יפנית שהחזיק ברשותו ונופף בה. בעקבות איומיהם של הנאשם וזרייקי וכתוצאה מהם, פתח אייל את דלת המקרר ואפשר לנאשם ולזרייקי לקחת שני בקבוקי בירה. הנאשם דרש לקבל עוד שני בקבוקי בירה, כשהוא וזרייקי מאיימים על אייל באמצעות הסכין ואייל מסר לידיו. הנאשם חילק את בקבוקי הבירה לזרייקי ולחבורה. בסמוך לאחר מכן עזבו הנאשם, זרייקי והחבורה את הקיוסק.

במעשים המתוארים לעיל, קשרו הנאשם, זרייקי והחבורה קשר לבצע פשע והנאשם יחד עם זרייקי והחבורה דרש נכס באיומים, בנסיבות מחמירות ובאיומי סכין.

3.         בתסקירה מיום 22.5.11 עמדה קצינת המבחן על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. מדובר בנאשם בן 25, רווק, מתגורר בבית הוריו בכפר כנא. הנאשם עזב את לימודיו לאחר 11 שנות לימוד; לדבריו מאז הוא עובד באופן רצוף בתחום השיפוצים והבנייה. משפחת מוצאו מונה זוג הורים ו- 7 ילדים; שלושת אחיו הגדולים נשואים ומנהלים אורח חיים עצמאי; אביו קבלן בניין, אמו עקרת בית; בהתייחסו לעבירות נשוא תיק דנן, בלטו קווים מניפולטיביים והעדר חיבור לחומרת מעשיו; הנאשם לא היה מסוגל להתחבר למידת פגיעתו בקורבן והיה עסוק בעיקר במחיר הגבוה שהוא משלם עקב מעורבותו בעבירות. קצינת המבחן התרשמה, כי הנאשם עסוק בעיקר בעצמו ואינו מסוגל לחוש אמפטיה כלפי הנפגע או לתפוס את משמעות תוצאות מעשיו ומכאן גם אין חרטה אמיתית למעשיו. עוד ראוי לציין, כי אופן התנהגותו של הנאשם במסגרת המפגש בשירות המבחן וניסיונו ליצור רושם חיובי תוך כדי הימנעות ממגע עם עולמו האישי ושלילת כל קושי או בעיתיות ברקע האישי שלו, לא אפשרו לקצינת המבחן לערוך תהליך אבחון מקיף ומעמיק ולהבין את הסיבות והנסיבות למעורבותו בעבירות עסקינן. בשל האמור, סבורה קצינת המבחן, כי הנאשם זקוק לעונש מוחשי אשר יש בו כדי לחברו באופן ממשי לחומרת מעשיו ועל ידי כך אולי להפחית מסבירות הישנות התנהגות דומה בעתיד. בהתחשב בכך וכן בעובדה שמדובר בהרשעתו הראשונה בפלילים, ממליצה קצינת המבחן להטיל על הנאשם מאסר בעבודות שירות, מאסר על תנאי, התחייבות ופיצויים לנפגע.

4.         ב"כ המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם מאסר בפועל למשך שנה וחצי, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לנפגעים, בהדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם הפוגעים ברכושו ובביטחונו של הציבור. ב"כ המאשימה סבורה, כי הפער בין הדרישה האגרסיבית המסכנת את בעלי הקיוסק ואת שלום הציבור ביחס לטובין שרצה הנאשם להשיג, מעלה את רמת המסוכנות ואת חומרת מעשיו של הנאשם. עוד נטען, כי הקלות הבלתי נסבלת, שבה מוכן אדם לשלוף סכין, לאיים על זולתו והכל למען השגה של בקבוק בירה או חפיסת סיגריות איננה נתפסת ואיננה הגיונית; אילולא נעתרו הנפגעים לדרישתו של הנאשם, אין יודעים כיצד היה מסתיים האירוע, והכל בשל דבר של מה בכך.

            לטענת ב"כ המאשימה, יש לייחס חומרה יתירה לעובדה, שהנאשם חזר פעם אחר פעם לאותה זירה, משהצליח לו בפעם הראשונה הוא שב וניסה פעם נוספת.

ב"כ המאשימה מפנה לחוסר שיתוף הפעולה של הנאשם עם קצינת המבחן, להתנהגותו המניפולטיבית ולכך, שאינו מסוגל לחוש אמפטיה כלפי הנפגע ואין בפיו חרטה אמיתית.

5.         ב"כ הנאשם מבקש להתחשב בהודאתו של הנאשם בשלב מוקדם, אשר חסכה זמן שיפוטי יקר וחסכה את העדתם של שני המתלוננים, ומהווה אינדיקציה לחרטתו האמיתית והכנה. בנוסף, מבקש ב"כ הנאשם להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובעברו הנקי.

            באשר לתסקיר שירות המבחן, טוען ב"כ הנאשם, כי בעוד שתסקיר המעצר המליץ על שילובו של הנאשם בהליך טיפולי ואף נקבעה המסגרת שהיה אמור להשתלב בה, מסיבות הקשורות בשירות המבחן, לא הוזמן הנאשם לאותה קבוצה טיפולית, על אף פניית ב"כ הנאשם אליהם בעניין זה. ב"כ הנאשם מוסיף וטוען, כי המסקנה אליה הגיעה קצינת המבחן לוקה בחסר משלא הצליחה קצינת המבחן לגרום לנאשם "להיפתח ולספר על מה הוא חושב בלבו".

            לטענת ב"כ הנאשם העבירה שבה הורשע הנאשם באישום הראשון נחשבת לעבירה קלה, שהעונש הראוי בגינה הינו מאסר על תנאי או קנס לכל היותר, בהדגישו, כי לא היה תכנון מוקדם לביצוע העבירות. עוד נטען, כי הנאשם לא הפיק כל רווח כלכלי מגניבת אותם מטלטלין, שכן מדובר בטובין שעלותם אינה עולה על 200 ש"ח לכל היותר.

ב"כ הנאשם תמך את טיעוניו באסופה נכבדה של גזרי דין בעבירות חמורות יותר, לנאשמים בעלי עבר פלילי, בהם חלק מהנאשמים לא נטלו אחריות למעשיהם, ובתי המשפט לא גזרו עליהם מאסר בפועל. גזרי הדין באים ללמד, כך לשיטת ב"כ הנאשם, מכוח קל וחומר על העונש שראוי לגזור על הנאשם במקרה דנן.

עוד נטען, כי בין הנאשם ובין המתלוננים נערך הסכם סולחה (נ/1), במסגרתו שולם פיצוי כספי לשני המתלוננים, כאשר אחד המתלוננים אף פנה לב"כ המאשימה ומסר לה, כי נערכה סולחה אמיתית אשר במסגרתה הסתיימו כל המחלוקות בין הצדדים ואף ביקש מב"כ המאשימה שתחזור בה מכתב האישום.